ארבע החירויות
בעיצומה של מלחמת העולם השניה (1939-1945), מצייר רוקוול סדרת ציורים שנקראת בשם 'סוויטת ארבע החירויות'
![]() |
| נורמן רוקוול (1894-1978) צייר אמריקאי |
את ההשראה לציורים אלה מקבל רוקוול מנאום 'ארבע החירויות' שנשא נשיא ארה"ב דאז, פרנקלין רוזוולט.
מצאו את ארבעת החירויות/זכויות/ערכים שעולים מתוך נאומו של הנשיא רוזוולט
בנאומו טוען רוזוולט שישנם ארבעה יסודות לזכויות בינלאומיות. ואלו דבריו:
"בימים הקרובים, שאנו עמלים קשה על מנם להופכם לבטוחים, אנו נושאים את עינינו אל עולם המבוסס על ארבע חירויות אדם חיוניות-
החירות הראשונה היא חירות הביטוי וההבעה, בכל מקום בעולם.
החירות השניה היא חירותו של כל אדם לעבוד את אלוהיו לפי דרכו, בכל מקום בעולם.
השלישית היא חירות ממחסור, שכאשר מתרגמים אותה למונחים כלל-עולמיים, הכוונה היא להבנות כלכלות שיבטיחו לכל אומה חיים בריאים ושלווים בכל מקום בעולם.
הרביעית הא חירות מפחד, שכאשר מתרגמים אותה למונחים כלל-עולמיים, הכוונה היא להפחתה כלל-עולמית בכמויות הנשק בצורה כה יסודית עד שנגיע לנקודה שבה אף מדינה לא תהיה בעמדה שתאפשר לה לבצע תוקפנות צבאית כנגד מדינה שכנה כלשהיא, בכל מקום בעולם.
זהו לא חזון למילניום רחוק כלשהו. זהו בסיס ברור לעולם בר-השגה בזמננו ובדורנו"
חזרו לציורים של רוקוול ונסו להתאים בין כל חירות לציור בו משתקפת אותה חירות.
משימת כתיבה
1. בחרו ערך אחד מתוך ארבעת הערכים שעלו בנאומו של רוזוולט, ובאו לידי ביטוי ביצירתו של רוקוול.
2. הסבירו את הערך בלשונכם.
3. הוסיפו דוגמה כיצד הערך שבחרתם בא לידי ביטוי .
4. האם לדעתכם העולם השתנה אחרי נאום 'ארבע החירויות'?
5. האם לדעתכם קיים קשר בין תוכן הנאום לתזמון שלו (עיצומה של מלחמת העולם השניה)?
6. כתבו כותרת לטקסט שבחרתם
אחרי פרסום התגובה- לא ניתן לערוך אותה. ממליצה לכתוב את התגובה בקובץ וורד ואז להעתיק ולהדביק אותה במקום המיועד לתגובות.



נעם פרי לרר
השבמחקחופש הביטוי
זכותה של כול אדם לבדר ולהגיד כול מה שהוא רוצה כול עוד הוא לא פוגע במי שהוא אחר
לדוגמא ערך קורא בה פיסבוק ובטויטר שאת יכול להגיד כול מה שאתה רוצה
לדעתי העולם לא ישתנה בגלל הנאום הזה
לדעתי יש קשר בין זמן הנואם אליו
אילה נוימן
השבמחקחופש הביטוי
החופש והזכות לבטא את עצמך. לדוגמא - החופש להגיד מה שאתה חושב. ברשתות החברתיות אנשים יכולים לבטא את עצמם.
לדעתי העולם לא השתנה לאורך זמן. כלומר, מיד אחרי הנאום היתה הקשבה והערכים מומשו אבל לאחר תקופה- העולם חזר לסורו.
קשה לי לדעת אם יש קשר בין תוכן הנאום לבין תזמונו. אני חושבת שתוכן הנאום רלוונטי לכל זמן שהוא ובכל מקום שהוא.
מיה מאיירס
השבמחקכותרת: חופש הביטוי
הערך שבחרתי הוא חופש הביטוי וההבעה. זה אומר שלכל אחד יש זכות להביע את עצמו ולבטא את עצמו כרצונו כל עוד זה לא פוגע בערכים אחרים. חופש הביטוי מתבטא בכל מיני דרכים בעולם. הפגנות, רשתות מדיה חברתית, אומנות ועוד. לאחר נאומו של רוזוולט העולם לא השתנה לדעתי כי ישנם דברים שעוד בימנו לא קורים עדיין. לדעתי קיים קשר רב בין הנאום לתזמון. לאחר מלחמת העולם השנייה העולם היה זקוק לשינוי.
יאיר אלחייק
השבמחקחופש הביטוי
חופש הביטוי זו הזכות לדבר בחופשיות.
לדוגמא במדינות שיש בהם חופש ביטוי מותר להפגין נגד כל דבר. נגד ממשלה, נגד חוקים אפילו נגד צריכה מוגזמת של חשמל. במדינות כאלה יש השפעה של אנשים על אנשים אחרים. רבים יכולים להשפיע על מעטים וגם מעטים יכולים לשכנע רבים בצדקת דרכם.
אני חושב שהעולם לא השתנה אחרי נאומו של הנשיא רוזוולט מהסיבה שתמיד היה את חופש הביטוי. יכול להיות שבזכות הנאום אנשים היו יותר מודעים לזכויות שלהם.
אני חושב שקיים קשר בין תוכן הנאום לתזמון שלו, שפורסם במלחמת העולם השניה. במהלך המלחמה לא היו את הזכויות האלו ולכן הנשיא נאם דווקא אז.
מאיה:
השבמחקהחירות שנייה והשפעת נאום ארבע החרויות
"החירות השנייה היא חירותו של כל אדם לעבוד את אלוהיו לפי דרכו, בכל מקום בעולם."
החירות השנייה היא החופש, הזכות והבחירה של כל אדם להאמין בכל ישות, בכל דרך ובכל מקום בעולם.
החירות השנייה באה לביטוי בהרבה מקומות בעולם, ומתבטאת לרוב בדתות, כמו הנוצרים המאמינים בישו מתפללים בכנסייה, עושים את המסורות והאמונות שלהם וכדומה.
לדעתי העולם השתנה אחרי נאום 'ארבע החרויות'. אנשים החלו להבין את הזכויות והאפשרויות שיש לאדם.
לדעתי קיים קשר בין תוכן הנאום לתזמון שלו. אני מניחה שבעיצומה של מלחמת העולם השנייה התקווה החלה להיגמר יותר ויותר, אנשים היו צריכים משהו שיכוון אותם, משהו להאמין בו.